נירית קהילה מקיימת

נהלי משרד לאיכות הסביבה וחוקי העזר לנושא פינוי אשפה ומיחזור

מהו ISO?

ISO הוא קיצור מהמילה International Organization for Standardization"".

ISO הוא "ארגון בינלאומי לתקינה" שמרכזו בשוויץ, בארגון חברים כ- 160 מדינות שמטרתה היא להטמיע תקני איכות אחידים בכל המדינות ברחבי העולם.

ישנם שלשה מכונים שונים וביניהם מכון התקנים הישראלי אשר הוא מוסמך להעניק בישראל את תעודת ה- ISOלאחר שסיקרו את בית העסק הרלוונטי ווידאו שהוא אכן עומד בדרישות התקן. ההתעדה אינה אירוע חד-פעמי ובית העסק המחזיק בתעודה עובר בדיקה אחת בשנה לפחות ובמידה ואינו עומד יותר בדרישות תישלל ממנו התעודה.

לכל תחום יש את ה – ISO שלו וממוספר בהתאם שיהיה אפשר לדעת האם לארגון יש את התקן המתאים.

תקן ISO של המשרד לאיכות הסביבה

התקן שיש למשרד לאיכות הסביבה הוא 14001 ISO – מערכת ניהול סביבתי.

תקן ISO 14001 מקנה כלים לניהול סביבתי ועוסק בניהול היום יומי של התחומים בהם יש פעילות הארגון השפעה על הסביבה.

ישנם יתרונות בישום הדרישות של ISO 14001:

• ביטוי לאחריות ורגישות האירגון לסביבתה לדוגמא פסולת, קרקע, אוויר ומים.
• חיזוק האמון בין הארגון לבעלי העניין כמו אזרחים, אגרונים חברתיים וכלכליים, ארגנים ממלכתיים ומוניציפאליים, ארגונים ירוקים וכל הרגיש לאיכות החיים.
• ניהול סביבתי משפר את השליטה בסביבה תוך כדי עמידה בדרישות שכל מה שקשור בתחום הסביבה.
• יתרון נוסף וחשוב הוא ניצול מירבי של משאבים וחסכון בחומרי גלם, חשמל ומים.

הארגון יכול בעזרת מערכת נהול הסביבה הוא להבטיח את מטרות הסביבה, להציג לרשויות ולקהילה את אחריותה לסביבה, לקיים קשרים מסחריים עם מדינות שנדרשות מהם קיום מדניות סביבתית, למנוע כפילות בתנאי איכות הסביבה בארץ הייצור וארצות היצוא של המוצר.

תקן ISO 14001 ותקן ISO 9000

בין שני התקנים ישנה חפיפה בנהלים בבקרות התהליכים, בתהליכי ההכשרה ובתיעוד.

כאשר יש את תקן ISO 9000 קל להוסיף את תקן ISO 14001 היות כמו שנאמר שרוב הנהלים הם חופפים.

ניהול חומרים – טיפול משולב בפסולת

המטרה המרכזית של המשרד להגנת הסביבה הוא לטפל בסוגים שונים של פסולת תוך כדי ניצול ממטרד למשאב ולשלוח את הכמות הקטנה להטמנה.

הטיפול נעשה בכמה מישורים:

1. הפחתת כמות הפסולת המיוצרת לדוגמא העדפת מוצרים ללא אריזות מיותרות, קניית אריזות גדולות, הפחתת השימוש בשקיות חד פעמיות (לדוגמא שקיות סופר).
2. שימוש חוזר – תהליך עיבוד של הפסולת למוצרים לחומרים או חומרי גלם לדוגמא חיסכון בפסולת המיועדת להטמנה, שימוש יעיל במשאבי טבע, שיפור במצב הניקיון וצמצום מפגעים סביבתיים. כיום השימוש החוזר מתמקד בבקבוקי זכוכית, בקבוקי שתיה, אריזות קרטון לתוצרת חקלאית, אריזות פלסטיק שמשמשות למשטחי עץ,

צמיגי משא (רכב כבד) שעוברים חידוש לשימוש חוזר ומחסניות דיו למדפסות.

1. מיחזור – תהליך עיבוד של פסולת למוצרים, לחומרים או לחומרי גלם.
2. השבה – הפקת אנרגיה מפסולת או תהליך עיבוד של פסולת לחומר המשמש להפקת אנרגיה.
3. הטמנה – הטמנה של הפסולת הנותרת כעדיפות אחרונה לאחר נקיטת כל הפעולות.

זיהום סביבתי

סוגים של סוגי פסולת:

1. פסולת גזם.
2. פסולת פלסטיק.
3. פסולת קרטון ונייר.
4. פסולת אלקטרוניקה וסוללות.
5. פסולת זכוכית.
6. פסולת אורגנית.
7. פסולת מתכת.
8. פסולת בנייה.

טיפול בפסולת גזם:

פסולת גזם היא למעשה שם כללי לענפים, עצים כרותים, צמחים יבשים, עלים ושאריות פירות.

המשרד להגנת הסביבה מעודד לרסק את הגזם ושבבי הגזם ישמשו לחיפוי הקרקע ויפחיתו את אידוי המים מהקרקע המשמעות היא חיסכון של 40-70 אחוז מההשקייה, מניעת צמיחת עשב, מניעה בריסוס של חומרים מסוכנים אשר יכולים לזהם את מי התהום ולאחר מכן את מי השתיה.

פיזור של שבבי גזם מעשיר את הקרקע המועיל לצמחים ומשך הארחת זמן הפריחה, איוורור לשורשים והברחת מזיקים, נחשים ועכברים.

כיום חקלאים רבים שורפים שאריות של ענפים או משליכים אותם בשולי המטע שריפת גזם -חקלאי גורמת למפגעי עשן וזיהום אוויר, ועלולה לגרום למחלות ולפגיעה במגוון הביולוגי. טיפול לא מסודר בשאריות אלה מסייע בהעברת מחלות ומזיקים לגידולים, ובשל כך מגביר את השימוש בחומרי הדברה, גורם למפגעי ריחות ומהווה סכנה במקרה של שריפה

יתרונות החיפוי בגזם:

מניעת צמיחת עשביה: שכבת הגזם יוצרת מחסום מקרני השמש ומונעת נביטת עשביה

מניעת ריסוסים ושעות עבודה: נמנע הצורך בריסוס וניכוש עשביה - פחות עבודת טיפוח והפסקת שימוש בחומרים העשויים לזהם את מי התהום ולאחר מכן את מי השתיה

העשרת הקרקע בפחמן: התפרקות הגזם משחררת פחמן המועיל לצמחים

אסתטיקה: שכבת הגזם יוצרת משטח הומוגני ונקי תחת השיחים או תחת צמחי הגינה

הארכת משך פריחה: שכבת הגזם מקטינה משרע טמפרטורה בקרקע, מאריכה את משך פריחת זנים שונים (ורדניים לדוגמא) ותורמת לבריאות הצמחים

הרחקת מזיקים: היעדר עשביה כמסתור מפחיתה סבירות להימצאות נחשים, עכברים ומזיקים אחרים בגינה שיפור בחלחול מי גשם והפחתת בוץ - בתקופת החורף נפתרת בעיית הבוץ עקב חיפוי הקרקע

מניעת הידוק קרקע: חיפוי בגזם יוצר הגנה מפני הידוק הקרקע ומאפשר לשורשים אוורור והתפשטות נוחה

פסולת פלסטיק

פלסטיק הוא חומר גלם מאד נפוץ במוצרים רבים כמו כלי בית, צעצועים, כלים ומתקני איחסון ואריזות צנרת.

הפלסטיק הוא חומר שאינו מתכלה בקלות ולכן יש חשיבות רבה בטיפול בו.

ישנם סוגים רבים של פסולת פלסטיק שניתנים למיחזור כמו, בקבוקי שתיה, אריזות של חומרי ניקוי, קופסאות לתרופות, סוגי צעצועים, כלים חד פעמיים ואף עטים.

בערים ובישובים פזורים מיכלים לאיסוף משקה מפלסטיק המשמשים לייצור מעילי פליז ומוצרי טקסטיל, הבקבוקים מגיעים לאתר המחזור ומופרדים לפי סוג, צבע ואז עוברים גריסה והופכים לפתיתים זעירים המשמשים לייצור מוצרים אחרים וחלקה אף מיוצאת לחו"ל.

חלק ניכר מפסולת הפלסטיק אינו מטופל כראוי. טיפול לקוי בפסולת גורם למפגעים הבאים: מפגע נופי - השלכה של פסולת פלסטיק בשולי שדות גורמת למפגע נופי ולסכנת זיהום במקרה שהפסולת תידלק זיהום קרקע - שאריות של יריעות פלסטיק דקות שלא נאספו וסולקו מהשדה מתפוררות בשטח וגורמות לזיהום קרקע זיהום אוויר משריפת פסולת פסולת פלסטיק נשרפת על ידי חקלאים באופן מכוון. שריפת פלסטיק גורמת למפגעי עשן וריח, לזיהום אוויר ולסיכון בריאותי. שרפה פתוחה, לעומת שרפה מבוקרת, מתאפיינת בתנאי בעירה שאינם אופטימאליים ומלווה בדרך כלל בפליטה מוגברת של מזהמי אוויר. המזהמים העיקריים הנפלטים בתהליך שרפת יריעות פלסטיק הם: חלקיקים גדולים (גדולים משלושים מיקרון) הגורמים לעשן ולחנק, חלקיקים נשימים (קטני מעשרה מיקרון) הגורמים לבעיות נשימה, חומרים אורגנים נדיפים (כמו בנזן, טולואן ואחרים) הנחשבים רעילים וחלקם חשודים כמסרטנים, אדים של חומרי הדברה שנותרו ספוחים ליריעות הניילון ועלולים להזיק, דיאוקסינים ופוראנים הידועים כמסרטנים בריכוזים נמוכים מאוד

פתרונות למפגעי פסולת פלסטיק :

​ פתרון המועדף לטיפול בפסולת הפלסטיק: מיחזור לקבלת חומרי גלם

חלק גדול מפסולת הפלסטיק מושלך סביב שטחים חקלאיים ואינו מטופל כלל.

קיימות ברחבי הארץ חברות האוספות את הפלסטיק ללא תשלום וממחזרות אותו
בדרום הארץ פועלות חברות המייצאות פסולת פוליאתילן מבתי צמיחה. החקלאים מפנים את יריעות הפלסטיק לאתרי ריכוז, אותם הציבה החברה, ובהם היא מפעילה דחסנים לפסולת היריעות. את הבלות הדחוסות החברה משנעת לנמל ומשם מייצאת אותן

פתרונות קצה:

פתרון הקצה השכיח ביותר כיום הוא יצוא של פסולת יריעות פוליאתילן ע"י שטיפה ודחיסה.

חומרי הגלם הממוחזרים מיוצאים לקניינים בחול וכדאיות היצוא עולה ככל שעולה מחיר חומרי הגלם ליצוא פלסטיק.

פתרון חדשי נוסף מדבר על שריפת הפסולת והשבת אנרגיה דוגמת המפעל שהוקם לאחרונה בחיריה. כך מנצלים את הערך הקלורי הגבוה של פסולת הפלסטיק להפקת אנרגיה באמצעות שריפה ישירה.

פסולת נייר וקרטון

כיום המיחזור הגדול ביותר הוא של נייר וקרטונים מדובר על 24% מהחומר שמגיע למיחזור ומיצרים איתו דברים חדשים לדוגמא:

• מהנייר המשרדי (לא הממוחזר) מייצרים נייר הגיוני לדוגמא מגבונים, נייר טואלט ומגבות נייר.
• נייר עיתון משמש בעיקרו לייצור תבניות ביצים.
• מקרטון מייצרים בעיקר אריזות קרטון קטנות וניתן לייצר גם משטחים.

הנייר והקרטון הם חומרי הגלם הנפוצים ביותר בסביבתנו. השימוש הרב שאנו עושים בהם בחיי היום יום לעיתים גורם לנו להתייחס אליהם כאל דבר הברור מאליו. אנו משתמשים בכמויות אדירות של נייר וקרטון מידי יום וזורקים אותם בקלות רבה מידי לאשפה

ואף על פי שכיום מיחזור הקרטון והנייר הוא מאוד נפוץ ויחסית קיימת מודעות גדולה יותר למיחזור, על פי הסטטיסטיקה, פסולת הנייר והקרטון עדיין גדולה מאוד ומהווה כשלושים אחוזים מנפח הפסולת הכללית

מדוע חשוב למחזר קרטון ונייר ?

זיהום הסביבה – הקרטון והנייר אשר אינם ממוחזרים מושלכים לאתרי הטמנה ונערמים שם ובכך מגדילים את כמות הפסולת המוצקה הזהמת את הסביבה

כיום נעשה שימוש רב בעצים לצורך ייצור רהיטים וייצור נייר. שימוש זה רק הולך וגדל עם השנים וגורם לכריכת עצים רבים עד כדי מצב של הידלדלות העצים ביערות הגשם.

כיום מוצבים מתקני איסוף רבים מעוצבים לאיסוף ומיחזור נייר וקרטון בכל המגזרים –

אזורי תעשיה, אזורי עסקים, אזורי מגורים ומרכזי הערים.

הפסולת נאספת ע"י משאית דחס יעודית ועוברת למפעל המיחזור.

פסולת אלקטרוניקה וסוללות.

במרץ 2014 נכנס לתוקף החוק לטיפול בציוד חשמלי, אלקטרוני וסוללות.

מטרת החוק היא עידוד במחזור של מוצרי אלקטרוני במיוחד במצברים וסוללות ולמנוע עד כמה שניתן את ההטמנה.

ההטמנה גורמת לזיהום קרקע שבא לידי ביטוי בעיקר בזיהום מי תיהום.

על היבואנים והיצרנים חלה חובת יצור מוצרים שיכולים להיות רובם ממוחזרים והוגדרו תקנות מראש.

החוקים אשר חלים על יבואנים ויצרנים של ציוד אלקטרוני וסוללות:

1. כל בית עסק שמוכר סוללות\מצברים מחוייב להחזיק מיכל למיחזור ולידע את הציבור.
2. יצרן\יבואן יהיה חייב למחזר 50% מהמשקל של הציוד האלקטרוני ו 25%-35% מהסוללות ומצברים שמכר בשנה שלמה.
3. בתי עסק שמוכרים ציוד אלקטרוני לדוגמא מקרר, מכונת כביסה, תנור אפיה יהיו מחוייבים בעת המכירה לידע את הלקוח על האפשרות של פינוי המוצר הישן ללא עלות.
4. רשויות מקומיות מחוייבות לתקשר עם תאגיד לפינוי פסולת אלקטרונית אשר תאפשר פינוי פסולת מבתי התושבים ותקים מוקדי מיחזור בעיר והיצרנים\יבואנים חייבים לממן את פינוי הפסולת האלקטרוני.

המשרד להגנת הסביבה הגדיר שמשנת 2020 תיאסור על הטמנת פסולת של ציוד אלקטרוני שלא עבר מיחזור.

משקל פסולת הציוד האלקטרוני והחשמלי בישראל מוערך בכ-130,000 טון בשנה, והוא הולך וגדל מדי שנה כאשר המטרה הסופית היא להפוך את הפסולת ממטרד למשאב ולהקטין את כמות הפסולת המועברת להטמנה.

פסולת זכוכית

זכוכית הוא חומר מאד נפוץ בתחום הביתי לדוגמא מוצרי מזון והשתיה ובתחום התעשייתי שמתרכז בתחום הזגגות.

ישנה כדאיות משמעותית למיחזור זכוכית:

• כמעט את כל נפח הזכוכית ניתן למחזר חזרה לתעשיה.
• שמירת הסביבה כי נדרשת פחות כריית חול במחצבות.
• חיסכון באנרגיה, טמפרטורת ההתכה של זכוכית הוא נמוך בהרבה מחול גולמי.
• צמצום נפח הפסולת.

מדי שנה כ- 100,000 טון זכוכית נצרכים בישראל למגוון רחב של תעשיות. צריכה זו עולה מדי שנה בשיעור של כ5%. הזכוכית, בדומה לפלסטיק, היא אחת החומרים אשר צורכים את נפח האשפה הגבוה ביותר מסך הפסולת הכוללת. כמו הפלסטיק הזכוכית אינה נספגת בקרקע ולכן מגדילה באופן קבוע את נפח הפסולת בישראל. אל אף שהזכוכית אינה מזהמת את הסביבה באופן ישיר, בטיפול רשלני לזכוכית פוטנציאל סיכון גבוה. שברי זכוכית הבאים באינטראקציה עם אור השמש עלולים לגרום לשריפות מסוכנות רבות, כאשר מלבד סכנה זו, שברי זכוכית יכולים לגרום לחתכים ולפציעה של ממש לאדם ולחי. לכן יש לקחת ברצינות את פינוי הזכוכית, לשנע אותה ולטפל בה במקצועיות וכך לצמצמם את הפגיעה.

פסולת אורגנית

יתרונה העיקרני של הפסולת האורגנית הוא מיחזור משאריות גידולים גם מהחקלאות וגם מהסקטור הפרטי.

בחקלאות בעיקר פסולת חממות הוא המתאים ביותר למיחזור אורגני כמו עגבניות ופלפל וכל הירקות שמגדלים בשדות כמו אבטיחים ומלפפונים.

את הפסולת של החקלאות ניתן לקלוט באתר קומפוסטציה מסודר שהוכן מראש.

את הפסולת הביתית ניתן לקלוט בקומפוסטר שיכול להיות גם בחצרות הבתים, הקומפוסטר חייב להיות מונח ישירות על האדמה.

בעלי החיים הקטנים ניזונים ממאכלים אלו ועל ידי כך הם הופכים את הפסולת לדשן ומשתמשים בו חזרה לצמחיה.

היום זה לא חלום.. הפרדת הפסולת האורגנית היא מציאות בהתהוות.

הפסולת האורגנית מהווה 40% מכלל הפסולת הביתית, כך שהוצאת ("הזרם הרטוב")

מזרם הפסולת וטיפולה באתרי קומפוסטציה היא הדרך המשמעותית ביותר לצמצום כמות הפסולת המועברת להטמנה.

הבשלת ההבנה כי הטמנה אינה מהווה פתרון בר קיימא וכי חובה על כולנו להמציא פתרונות נכונים יותר. יחד עם העלאת היטל ההטמנה, עולה הנושא לראש סדר היום המוניציפאלי.

בימים אלו, רשויות רבות נערכות טכנית ליישום ההפרדה בתמיכת המשרד להגנת הסביבה

תוך כדי פעולות חינוך והסברה לשיתוף הקהילה ותמיכתם במהלך.

במועצה אזורית דרום השרון טרם התקבלה החלטה בנדון ,הפרדת הפסולת האורגנית נעשית ביוזמה אישית של תושבים באמצעות קומפוסטרים ביתיים.

פסולת מתכת

פסולת מתכת מורכב ממתכות פלדה (פסי רכבת) ומתכות ברזליות (כל המתכת מרכב ישן).

ההתכה נעשת בטמפרטורה מאד גבוהה כ – 1800 מעלות צלזיוס ולאחר מכן מועברות לתבניות יציקה חדשים.

החיסרון העיקרי הוא שמיחזור מתכות פוגע באיכות האוויר ע"י כך שבהרבה מהמתכות שהולכות להיתוך ישנם מוצרים נלווים כמו דבק ופלסטיק.

היות והתנורים עובדים בטמפרטורה מאד גבוה הם נדרשים לעבוד ברצף ועל כן כדי להתיך מתכות יש צורך של שטח גדול מאד כשי לאחסן את כל המתכות לפני שיתחילו את שלב ההתכה.

מפעלי התכה גם חייבים לשמור על איכות אוויר והם צריכים להשקיע עוד כסף רב כדי לטפל בפליטות המזהמים לאוויר.

פסולת בנייה

פסולת הבנייה נוצרת מתשתיות לאומיות לדוגמא כבישים, תעלות ביוב, מבנייה חדשה ושיפוצים.

פסולת הבנייה הוא הפסולת המורכב ביותר מבין כל סוגי הפסולות וזאת כתוצאה ממגוון הפריטים כמו בלוקים, בטון, אספלט, זפת, קרמיקה, גבס, זכוכית, שיש, גבס, עץ, מתכות, ופלסטיק. מתוך כל סוגי הפסולת יש הרבה חומרים רעילים ודליקים כמו דבק, עץ, צבע וכל אלא זמינים לכל אחד.בסקטור הפרטי פסולת הבנייה נובעת משיפוצים של דירות, החלפת ריצוף.

בסקטור של קבלני בנייה ותשתיות מדובר לדוגמא על כבישים, ביוב, מים וחשמל.

​לפי פסולת בנייה היא פסולת הנוצרת בפעילות בנייה והריסה: חומרים ושיירי חומרים המשמשים לבנייה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בנייה, לרבות ערמות אדמה וחלקי הריסות של מבנים פסולת בנייה כוללת תוצרי הריסות וחומרי בנייה שונים: בלוקים, בטון, אספלט, זפת ומוצריה, לבנים, מרצפות, קרמיקה, גבס, זכוכית, לוחות בידוד, שברי שיש, לוחות גבס, עץ מעובד, מתכות, פלדה, חומרי פלסטיק, עודפי עפר, עץ ועוד. חומרים אלה הם ברובם אינרטיים, אך בחלקם מסוכנים, רעילים או דליקים​

כמות פסולת הבנייה תלויה בקצב הבנייה, בגודל וסוג היישוב, ברמת החיים של האוכלוסייה ובטופוגרפיה של המקום. כ-2.5 מיליון טון מפסולת הבנייה מסולק באופן מבוקר ומסודר, בעוד 1.5 מיליון טון מסולקים מדי שנה באופן לא מוסדר לסביבה, תוך יצירת מפגעים סביבתיים קשים, ביניהם זיהום מי-תהום, זיהום אויר, התרבות מזיקים ואבדן שטחי קרקע ושטחים פתוחים