היה זה יום חורפי ב 19/1/1982. חברי הגרעין הראשון והמקורי של נירית, בני מושבים מהסביבה, הגיעו להגרלה של חלוקת הבתים. דודי ברק, מראשוני המתיישבים של 15 המשפחות הראשונות ומי שהיה המזכיר של הגרעין - מספר: הבתים ניבנו ע''י דיור לעולה. בתים בסיסיים. קטנים. הוצבו בתוך שטחי הבר והבוץ... עדי סלס שלפה את הפתקים בהגרלה, עבור כולם. וכך נקבע, עוד באותו היום, איזה בית מיועד - לאיזו משפחה.
המשפחה שלנו נערכה למעבר, מראש. היינו ארוזים ומוכנים על המשאית. עם גמר ההגרלה, באותו יום חורפי, נכנסנו לגור ובאותו לילה נשארנו לישון. באותו ערב ראשון, התכנסו כל המשפחות אצלנו בבית, לאור נרות, עם כיבוד מאולתר והעברנו ערב של שירה, הווי והומור שלא יישכח. אותו לילה, נשארנו ללון, בודדים על הגבעה כי אף משפחה עוד לא נערכה למעבר מיידי. אחרי מס. ימים הגיעה גם משפחת אברהמי ואחריה שאר המשפחות.
כך היינו, שנים, על גבעה, חשופה, ללא פיתוח רק בכמה מבנים פזורים ועם הרבה תלאות. הקשיים, הבוץ, המרחק מהעיר,מבתי ספר ומכולת היו רק דבק מלכד ומאחד. היתה ביננו אחווה אמיתית. לא היו שבילים או כבישים. בכל התקופה הראשונה לא היה כלל חשמל ונאלצנו לתמרן עם גנרטורים ווחיבורים מאולתרים לבתים. בכל פעם שמישהו הפעיל מכשיר 'זולל חשמל' היתה קריסה של הגנרטור ו...עלטה מוחלטת . לילות גשומים רבים, נאלצנו לצאת לטפל בגנרטור שיחזור לחיים. כבישים ודרכים נסללו רק לאחר כ 4 שנים. שלב ב' של הרחבת הישוב הגיע לבנות רק אחרי כ 6 שנים. אתו הגיעו שיפורים רבים באיכות החיים.אך עד אז, חיינו 15 משפחות הראשונים, עם הרבה קשיים פיסיים אך ללא בעיות בטחון או פליליים, אוירה טובה של ליכוד, שתוף ושלווה של נוף קדומים מסביב. עד כאן - סיפור ה'ראשונים' של דודי.
מאז שלב ב', שניבנה בשנים 1986-1988 , עבר הישוב שינויים והתפתחויות רבות: נבנו מגרשי ספורט, בריכת שחיה, בית העם,הצמחיה התפתחה ומלבלבת.הישוב מנוהל על ידי וועד מקומי נבחר. חברי הועד וחברי הועדות השונות פועלים כולם בהתנדבות ומתוך אכפתיות רבה. אנו נמצאים בשאיפה מתמדת לשמר ולשפר את איכות חיינו בטיפוח, נקיון, תרבות, בספורט, פעילויות נוער וקהילה. בשנת 2000 שוב התרחבנו. היום מונה נירית כ- 290 משפחות. הגינות מטופחות ומושקעות, הדרכים והמשעולים עטופים בצומח ופורח. נירית היא בית ומקור גאווה לתושביה.
